ב בית המשפט העליון עמ"ת 62900-09-26 לפני: כבוד ה נשיא יצחק עמית ה עורר : אלי לוון נגד ה משיבה : מדינת ישראל ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' בורשטין ) במ"ת 7829-07-26 מיום 10.9.2026 תאריך הישיבה : י"ח תשרי תשפ"ז (29 ספטמבר 2026) בשם ה עורר : עו"ד אורי קורב; עו"ד מנחם שטאובר בשם ה משיבה : עו"ד סיגל בלום החלטה 1. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' בורשטין ) במ"ת 7829-07-26 מיום 10.9.2026, בגדרה נדחתה בקשת העורר להורות על שחרורו לחלופת מעצר, ובית המשפט המחוזי הורה על הותרתו במעצר מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים בעניינו. 2. בתמצית יצוין כי כנגד העורר – יליד ינואר 2005 ואזרח אמריקאי שבתקופה הרלוונטית שהה בישיבה במאה שערים בירושלים – הוגש ביום 3.7.2026 כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וארבע-עשרה עבירות של מסירת ידיעה לאויב שעלולה להיות לתועלתו לפי סעיף 111 (חלופה שנייה) לחוק זה. על פי עובדות כתב האישום, בחודש נובמבר 2025, כאשר העורר שהה בארצות הברית, הוא פנה למודעת עבודה שפורסמה ביישומון "טלגרם" (להלן: היישומון ). בעקבות פנייתו, סוכן חוץ איראני יצר עמו קשר והציע לו לבצע עבורו משימות בתמורה לקבלת תשלום. העורר השיב בחיוב, ולאחר שחזר לארץ ביצע משימות שונות לבקשת הסוכן, לרבות צילום מקומות שונים ברחבי ירושלים והטמנת קופסת סיגריות בקניון. בהמשך התבקש העורר לשלוח צילום עצמי לצד דרכונו האמריקאי. העורר נעתר לבקשה, אך לאחר שליחת התצלום חסם מיוזמתו את אפשרות הסוכן ליצור עמו קשר באמצעות היישומון. בתמורה לביצוע המשימות העביר הסוכן לעורר סך כולל של כ-890 דולר באמצעות מטבע דיגיטלי. זמן קצר לאחר מכן, קיים העורר מגע עם סוכן זר איראני נוסף שפנה אליו דרך היישומון. במסגרת הקשר בין השניים ביצע העורר מגוון משימות לבקשת הסוכן, ובהן צילום ושליחת סרטון מתוך חנות מכולת בירושלים; איתור מקום להטמנת חפצים; והטמנת התקן USB עטוף בשטר כסף במסעדה. בהמשך נענה העורר לבקשת הסוכן לשלוח צילום עצמי לצד דרכונו, אך סירב לבקשתו להעביר שמות של תלמידי ישיבה נוספים שלומדים עימו. בתמורה לפעולותיו העניק הסוכן לעורר מנוי מורחב ביישומון למשך שלושה חודשים, וכן העביר לו סך כולל של כ-520 דולר באמצעות מטבע דיגיטלי. המגע בין הצדדים הסתיים, על פי המתואר, בחודש פברואר 2026. 3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה להורות על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בו ביום התקיים דיון ראשון בבקשה, במהלכו הסכים בא-כוח העורר לקיומו של ניצוץ ראייתי וביקש לדחות את מועד הדיון. בתום הדיון הורה בית משפט קמא על הארכת מעצר העורר עד להחלטה אחרת. ביום 21.7.2026 התקיים דיון נוסף במהלכו הסכים בא-כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה, אך ביקש לשחררו לחלופת מעצר ללא אינטרנט ובפיקוח מפקחים שהוצעו מטעמו. בסופו של הדיון הורה בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של העורר, בטרם תידון הבקשה לגופה. ביום 9.9.2026 התקבל תסקיר שירות המבחן ממנו עלה כי העורר מתקשה להתמודד עם מצבי דוחק; כי קיים סיכון להישנות ההתנהגות בגינה נעצר ולהימלטותו מאימת הדין; וכי היכרותו עם המפקחים שהוצעו מטעמו שטחית והם יתקשו לזהות מצבי סיכון אפשריים ולהציב לו גבולות. למחרת היום התקיים דיון בבקשת העורר לגופה, אשר בסיומו דחה בית משפט קמא את בקשת העורר לשחררו לחלופת מעצר. בית המשפט אמנם ציין כי לעורר עומדת טענה חזקה להגנה מן הצדק הנוגעת להבנתו ואשר תידון בהליך העיקרי, ואולם בהינתן סוג וחומרת העבירות המיוחסות לו, היותו אזרח זר ועמדת שירות המבחן, הוא מצא כי לא תסכון כל חלופת מעצר. לפיכך, הורה על מעצרו של העורר מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים. 4. מכאן הערר שלפניי, בו טוען העורר, בין היתר, כי בית משפט קמא שגה בקבעו שלא קיימת כל חלופת מעצר מתאימה בשל החשש להימלטותו מאימת הדין. לטענתו מדובר בקביעה קטגורית המבוססת על היותו אזרח זר, בעוד שהמשיבה לא הצביעה על כל חשש קונקרטי להימלטותו. כמו כן, בית משפט קמא לא נתן דעתו לערבויות הכספיות שהוצעו מטעמו ולעובדה ששב ארצה מארצות הברית, לאחר שהפסיק את הקשר עם סוכני החוץ האיראנים מיוזמתו וכן דיווח עליו ל- FBI . נתונים אלה גם הושמטו, לטענתו, מכתב האישום עליו התבססה הערכת שירות המבחן. נסיבות אלו, לצד הודעות העורר לפיהן הוא לא התכוון לגרום כל נזק לביטחון המדינה והעובדה שלא ידע כי הוא מקיים מגע עם סוכני חוץ איראנים אלא רק חשד בכך – מפריכות, לטענתו, את חזקת המסוכנות הסטטוטורית ואת החשש להישנות מעשיו. זאת בפרט בשים לב לכך שגם לאחר שהוצא נגד העורר צו מעצר ראשון, המשיבה אפשרה לו להמשיך "להסתובב חופשי" עד להוצאת צו מעצר נוסף בעניינו. לפיכך, מבקש העורר לבטל את החלטת בית משפט קמא ולהורות על שחרורו לחלופת מעצר בכפוף להגבלות מתאימות והעמדת ערובות. 5. הערר שלפניי מעורר את הדילמה הניצבת בפני בית המשפט בתיקי "הריגול האיראני", שלצערנו הרב הלכו והתרבו מאז אירועי ה-7 באוקטובר 2023. תיקים אלה מתאפיינים בכך שמעורבים בהם אזרחים שיצרו קשר עם גורם מודיעין איראני, אם ביוזמתם ואם במענה לפנייה אליהם, ואשר ביצעו לבקשתו של אותו גורם משימות שונות בתמורה לסכומים שונים שהועברו אליהם במטבע דיגיטלי. תיקים אלה, חמורים במהותם וכשלעצמם עקב יצירת הקשר עם הסוכן הזר ופוטנציאל הנזק לביטחון המדינה הנובע מכך, ומקימים חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. עם זאת, אין משמעות הדבר שבכל תיק מעין זה חלופה לא תסכון. על בית המשפט לבחון כל תיק לגופו, ובין היתר – גילו של הנאשם; מידת הבנתו והכרתו את הנזק ופוטנציאל הנזק; המוטיבציה של הנאשם בביצוע המשימות שהוטלו עליו על ידי הסוכן (המניע לרוב הוא בצע כסף, אך יש והנאשם טוען כי ניסה להונות את הסוכן הזר ולהוציא ממנו כספים "באופן מתוחכם"); אילו משימות בוצעו בפועל על ידי הנאשם ואילו סירב לבצע; סוג המשימות (ראו, לדוגמה, עמ"ת 29136-04-25 גולייב נ ' מדינת ישראל (21.5.2025) שם נעתרו הנאשמים לבקשת הסוכן הזר וצילמו מתקני תשתיות לאומיות ואתרים ביטחוניים); הנזק שנגרם או פוטנציאל הנזק הנובע מאותן משימות; מתי ובאילו נסיבות נותק, אם בכלל, הקשר עם הסוכן טרם מעצרו של הנאשם; האם יש בחלופה המוצעת למזער את המסוכנות ואת החשש לשיבוש הליכי החקירה והמשפט (והשוו: עמ"ת 65829-03-26 מדינת ישראל נ ' נחום (13.4.2026; 28.5.2026) (להלן: עניין נחום )). 6. במקרה דנן, ועל אף שתסקיר שירות המבחן לא בא בהמלצה על העורר, הגעתי למסקנה כי מכלול הנתונים מאפשר להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני. כפי שציין בית המשפט קמא בהחלטתו, לעורר עומדת לכאורה "טענה חזקה וטובה בכל הקשור להבנתו" לאחר ששוחח והתייעץ עם כלי בינה מלאכותית בשאלה אם הפעולות שהוא מבצע הן חוקיות. העורר לא נעתר לבקשת הסוכן להעביר לו את שמות תלמידי הישיבה שלומדים איתו, ודומה כי המשימות שביצע לבקשת הסוכן נועדו בעיקר לבחון את יכולותיו ונכונותו לבצע משימות וכדי "ללכוד" אותו בהמשך תחת איום לחשוף את מעשיו. לכך יש להוסיף את גילו הצעיר של העורר שזה לו מעצרו הראשון בחייו. לנוכח אזרחותו האמריקאית של העורר, קיים חשש להימלטות, אך העורר נחקר על ידי ה- FBI כך שהימלטות לארצות הברית ממילא לא תאפשר לו להימלט מן הדין. ועיקרו של דבר, שהעורר הציע שורה של בטחונות בהיקף ובסכומים חריגים, שדומה כי יש בהם כדי להקהות באופן ניכר את האפשרות להימלטות מן הארץ. הערבים והמפקחים לעורר הציעו למשכן את דירתם; לחתום על ערבויות אישיות בסכומים נכבדים במיוחד כל אחד; ולהפקיד סכום של 750,000 ש"ח להבטחת תנאי החלופה ולהתייצבות העורר למשפטו. 7. במצב דברים זה, וברוח התנאים שנקבעו בעניין נחום , אני מורה כי העורר ייעצר במעצר בפיקוח אלקטרוני; תחת פיקוח אנושי של שני מפקחים בעת ובעונה אחת; תוך איסור על שימוש במחשב שמחובר לאינטרנט או לטלפון סלולרי; איסור יציאה מן הארץ והפקדת דרכון; ערבות אישית של ארבעה מפקחים בסך 400,000 ש"ח כל אחד; הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית אוטונומית על סך 750,000 ש"ח; משכון דירה ששוויה אינו נמוך מ-3 מיליון ש"ח (ניתן להסתפק בשלב ראשון ברישום הערת אזהרה על התחייבות לרישום משכנתא). התיק יוחזר אפוא לבית המשפט המחוזי על מנת להסדיר העברתו של המשיב לפיקוח אלקטרוני לרבות בחינת היתכנותו, ובית המשפט המחוזי רשאי לפעול כחוכמתו ולהוסיף ערבויות, ביטחונות ומגבלות כפי שימצא לנכון. ניתנה היום, א' חשוון תשפ"ז ( 12 אוקטובר 2026 ). יצחק עמית נשיא