{"check":null,"uid":"6121a4716647fc97","title":"הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - חיזוק הזכות לפרטיות וההגנה עליה), התשפ\"ג-2022","title_generated":false,"country":"Израиль","organ":"Кнессет","kind":"law","kind_name":"Законодательство","lang":"he","date":"2026-11-04","summary":"Закон Израиля усиливает защиту частной жизни граждан путём внесения изменений в Закон о защите личной информации. Вводятся новые права субъектов персональных данных, включая право отзыва согласия на обработку их личных данных, право возражать против обработки, право требовать объяснение причин обработки и право на удаление данных. Увеличивается ответственность операторов за соблюдение требований конфиденциальности и вводится обязанность назначать представителя в Израиле для международных компаний. Расширяются полномочия органа по защите данных, который теперь должен проводить обучение и просвещение общественности, оказывать помощь операторам и рассматривать жалобы на нарушения прав на конфиденциальность.","snippet":"","topics":["Персональные данные","Кибербезопасность"],"status":"ok","error":"","text_len":34031,"versions":1,"url":"https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2195835","first_seen":"2026-11-11","last_checked":"2026-11-16 02:31","relevance":"hit","score":134,"query":"","source_key":"knesset_il","verdict":{"relevance":"hit","score":134,"topics":["Персональные данные","Кибербезопасность"],"need_body":3,"authorities":[],"evidence":[{"topic":"Персональные данные","term":"הגנת הפרטיות","weak":false,"pos":9,"ctx":"הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - חיזוק הזכות לפרטיות וההגנה עליה), התשפ\"ג-2022","zone":"название","weight":3},{"topic":"Персональные данные","term":"הגנת הפרטיות","weak":false,"pos":124,"ctx":"חמש  יוזם: חבר הכנסת גלעד קריב _________________________________________ פ/8/25  הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – חיזוק הזכות לפרטיות וההגנה עליה), התשפ\"ג–2022  תיקון סעיף 1  בחוק הגנת הפרטיות,","zone":"текст","weight":1},{"topic":"Персональные данные","term":"הגנת הפרטיות","weak":false,"pos":212,"ctx":"ק הגנת הפרטיות (תיקון – חיזוק הזכות לפרטיות וההגנה עליה), התשפ\"ג–2022  תיקון סעיף 1  בחוק הגנת הפרטיות, התשמ\"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, במקום המילים \"ללא הסכמתו\" יבוא \"אלא לפי הוראו","zone":"текст","weight":1},{"topic":"Персональные данные","term":"מאגר מידע","weak":false,"pos":471,"ctx":"\" – אחרי המילה \"מדעת\" יבוא \"ומרצון חופשי\".  (2) במקום ההגדרה מחזיק יבוא:  \"מחזיק\", לעניין מאגר מידע – מי שהתקשר עם בעל שליטה במאגר מידע למתן שירות לבעל השליטה או למתן שירות מטעם בעל השליטה,","zone":"текст","weight":1},{"topic":"Персональные данные","term":"מאגר מידע","weak":false,"pos":506,"ctx":"חופשי\".  (2) במקום ההגדרה מחזיק יבוא:  \"מחזיק\", לעניין מאגר מידע – מי שהתקשר עם בעל שליטה במאגר מידע למתן שירות לבעל השליטה או למתן שירות מטעם בעל השליטה, וקיבל מבעל השליטה במאגר המידע, במסג","zone":"текст","weight":1},{"topic":"Персональные данные","term":"מאגר מידע","weak":false,"pos":756,"ctx":";\" תיקון סעיף 7 3. בסעיף 7 לחוק העיקרי –  (1) אחרי ההגדרה \"אבטחת מידע\" יבוא:  \"\"בעל שליטה במאגר מידע\" – מי שקובע, לבדו או יחד עם אחר, את המטרות והאמצעים לעיבוד המידע שבמאגר המידע או גוף שהוס","zone":"текст","weight":1},{"topic":"Персональные данные","term":"מאגר מידע","weak":false,"pos":871,"ctx":"בדו או יחד עם אחר, את המטרות והאמצעים לעיבוד המידע שבמאגר המידע או גוף שהוסמך בחיקוק לנהל מאגר מידע או שבעל תפקיד בו הוסמך לכך כאמור;\"  \"הרשות\", \"הרשות להגנת הפרטיות\" – הרשות להגנת הפרטיות","zone":"текст","weight":1},{"topic":"Кибербезопасность","term":"אבטחת מידע","weak":false,"pos":725,"ctx":"ש במידע שבמאגר לצורך מתן השירות;\" תיקון סעיף 7 3. בסעיף 7 לחוק העיקרי –  (1) אחרי ההגדרה \"אבטחת מידע\" יבוא:  \"\"בעל שליטה במאגר מידע\" – מי שקובע, לבדו או יחד עם אחר, את המטרות והאמצעים לעיבוד","zone":"текст","weight":1},{"topic":"Кибербезопасность","term":"אבטחת מידע","weak":false,"pos":16016,"ctx":"לא התבצעו בו ובדברי חקיקה שעניינם פרטיות שינויים משמעותיים זולת תיקון תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע\"ז–2017. ואולם, בשנים האחרונות התרחשו שינויים טכנולוגיים ומשקיים מרחיקי לכת בעולם,","zone":"текст","weight":1},{"topic":"Кибербезопасность","term":"אבטחת מידע","weak":false,"pos":19489,"ctx":"מאגר, כדי להיחשב למחזיק. יצוין שביטוי לתפיסה זו של מהות המחזיק עוגן במסגרת תקנה 15 לתקנות אבטחת מידע. מוצע להוסיף את הגדרת המונח \"עיבוד\" ולקבוע כי זו תכלול סוגים רבים של פעולות לרבות אחזקה א","zone":"текст","weight":1},{"topic":"Кибербезопасность","term":"אבטחת מידע","weak":false,"pos":22232,"ctx":"כאשר הפגיעה בפרטיות היא בדרך של עיבוד מידע אישי שנחוץ לשם העברתו בין חברות קשורות או לשם אבטחת מידע אישי. מוצע להבהיר שהסעיף לא יחול על גוף ציבורי המחויב לפעול בהתאם להסמכה בדין, ולא על פי","zone":"текст","weight":1}],"dropped":[]},"last_changed":"2026-11-11","meta":{"billId":"2195835","knesset":"25","subType":"פרטית","statusId":"104","number":"","file":"https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lst_1335840.docx"},"source_url":"https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2195835","text":"מספר פנימי: 2195835\nהכנסת העשרים וחמש\n\nיוזם: חבר הכנסת גלעד קריב\n_________________________________________\nפ/8/25\n\nהצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – חיזוק הזכות לפרטיות וההגנה עליה), התשפ\"ג–2022\n\nתיקון סעיף 1\n\nבחוק הגנת הפרטיות, התשמ\"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, במקום המילים \"ללא הסכמתו\" יבוא \"אלא לפי הוראות חוק זה\".\nתיקון סעיף 3\n2.\nבסעיף 3 לחוק העיקרי –\n\n(1) בהגדרה \"הסכמה\" – אחרי המילה \"מדעת\" יבוא \"ומרצון חופשי\".\n\n(2) במקום ההגדרה מחזיק יבוא:\n\n\"מחזיק\", לעניין מאגר מידע – מי שהתקשר עם בעל שליטה במאגר מידע למתן שירות לבעל השליטה או למתן שירות מטעם בעל השליטה, וקיבל מבעל השליטה במאגר המידע, במסגרת ההתקשרות, הרשאה לעשות שימוש במידע שבמאגר לצורך מתן השירות;\"\nתיקון סעיף 7\n3.\nבסעיף 7 לחוק העיקרי –\n\n(1) אחרי ההגדרה \"אבטחת מידע\" יבוא:\n\n\"\"בעל שליטה במאגר מידע\" – מי שקובע, לבדו או יחד עם אחר, את המטרות והאמצעים לעיבוד המידע שבמאגר המידע או גוף שהוסמך בחיקוק לנהל מאגר מידע או שבעל תפקיד בו הוסמך לכך כאמור;\"\n\n\"הרשות\", \"הרשות להגנת הפרטיות\" – הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים;\"\n\n(2) אחרי ההגדרה \"מנהל מאגר\" יבוא:\n\n\"עיבוד\" – אחזקה, תיעוד, איסוף, ארגון או שימוש;\nהוספת סעיף 9א\n4.\nאחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא:\n\n\"תפקידי הרשות להגנת הפרטיות\n9א.\nתפקידי הרשות יהיו אלה:\n\n(1) לטפח תודעה ציבורית להגנת הפרטיות באמצעות חינוך, הדרכה והסברה, ככל שתפקיד זה אינו מוטל על רשות ציבורית אחרת הפועלת על פי דין;\n\n(2) לסייע ולהדריך בעלי שליטה במאגר ומחזיקים בכל הנוגע לשמירת הוראות החוק ולעניין שמירת אבטחת המידע במאגר;\n\n(3) לטפל בתלונות שיש בהן ממש על פגיעה בפרטיות נושא מידע;\n\n(4) לפקח על ביצוע הוראות חוק זה, לרבות באמצעות פיקוח על הפרת הוראות וחקירת חשד לביצוע עבירות;\n\n(5) לייעץ לממשלה בכל הקשור ביישום מטרות חוק זה;\n\n(6) לטפל בכל עניין אחר הקשור להגנת הפרטיות ואשר לא הוטל בדין על רשות אחרת.\"\nהוספת סעיפים 10ב עד 10ד\n5.\nאחרי סעיף 10א לחוק העיקרי יבוא:\n\n\"שיתוף פעולה עם רשויות חוץ\n10ב.\n(א) מצא הרשם כי התקיימו כל אלה, רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות סעיף זה:\n\n(1) רשות חוץ הגישה לרשות להגנת הפרטיות בקשה לסיוע;\n\n(2) נושא הבקשה לסיוע עשוי להיות הפרה של דיני הגנת הפרטיות שרשות חוץ, שהגישה את הבקשה, מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם.\n\n(ב) לא תיעשה פעולה מכוח הוראות סעיף זה אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.\n\n(ג) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיו הרשם, או מפקח שהוסמך לכך לפי סעיף 10(ה), רשאים להשתמש בסמכויות לפי סעיף 10 לפי העניין, בשינויים המחויבים.\n\n(ד) קבע הרשם כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות סעיף זה, ומידע או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות להגנת הפרטיות, רשאי מי שהרשם הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את המידע או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו.\n\n(ה) לא יועבר מידע או מסמך בהתאם לסעיף קטן (ד) לעיל אלא אם שוכנע הרשם כי הוא ישמש אך ורק למטרה שלשמה נמסר.\n\n(ו) הועבר מידע או מסמך לפי סעיף קטן (ד) לעיל, רשאי הרשם לאשר לרשות חוץ להעביר מידע או מסמך לשם ביצוע ואכיפה של דיני הגנת הפרטיות ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת מידע או מסמך כאמור בתנאים.\n\n(ז) הרשם רשאי להורות שפעולה לפי סעיף זה לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ, אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות להגנת הפרטיות.\n\n(ח) על אף האמור בכל דין, מידע, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת מידע, ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות להגנת הפרטיות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות להגנת הפרטיות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.\n\nפגיעה מותרת בפרטיות\n10ג.\n(א) פגיעה בפרטיות מותרת בהתקיים אחד מאלה:\n\n(1) נושא המידע הסכים לפגיעה בפרטיות, ואין מניעה בדין לבעל השליטה במאגר מידע לעבד את המידע;\n\n(2) היא נדרשת לשם מילוי התחייבויות הקבועות בהסכם שנושא המידע הוא צד לו, או לשם נקיטת צעדים שהתבקשו על ידי נושא המידע לפני ההתקשרות בהסכם כאמור;\n\n(3) היא נדרשת כדי להגן על עניין אישי כשר של בעל השליטה במידע או צד שלישי שאליו הועבר מידע, שהצורך בהגנה עליו גובר על זכותו של נושא המידע לפרטיות ובלבד שמתקיימים כל אלה:\n\n(א) היא אינה מבוצעת על ידי גוף ציבורי במסגרת ביצוע משימותיו על פי דין;\n\n(ב) נושא המידע היה יכול לצפות באופן סביר בהתחשב בזמן ובנסיבות שתתרחש פגיעה כאמור;\n\n(ג) הפגיעה מידתית.\n\n(ב) פגיעה בפרטיות בדרך של עיבוד מידע רגיש מותרת בהתקיים אחד מאלה:\n\n(1) נושא המידע הסכים לפגיעה בפרטיות, ואין מניעה בדין לבעל השליטה במאגר מידע לעבד את המידע;\n\n(2) עיבוד המידע הרגיש נחוץ לצורך מימוש זכויותיו של נושא המידע, או לצורך מימוש זכויותיו או מילוי חובותיו של בעל שליטה במאגר מידע, במסגרת יחסי העבודה בין בעל שליטה במאגר מידע לנושא המידע ובהתאם לחוק המתיר עיבוד מידע רגיש לצורך מטרות אלו.\n\n(3) עיבוד המידע הרגיש מידתי בהיקפו לצורך ביצוע מחקר סטטיסטי, מדעי או היסטורי שיש אינטרס ציבורי בביצועו.\n\n(4) עיבוד המידע הרגיש נדרש כדי להגן על עניין אישי כשר של בעל השליטה במאגר מידע או צד שלישי שאליו הועבר המידע הרגיש, שהצורך בהגנה עליו גובר על זכותו של נושא המידע לפרטיות ובלבד שמתקיימים כל אלה:\n\n(א) עיבוד המידע הרגיש אינו מבוצע על ידי גוף ציבורי במסגרת ביצוע משימותיו על פי דין;\n\n(ב) נושא המידע הסכים במפורש לעיבוד המידע הרגיש על אודותיו;\n\n(ג) הפגיעה בזכות נושא המידע לפרטיות מידתית.\n\nדרישת קיום המטרה\n10ד.\nבעל שליטה במאגר מידע לא יעבד מידע אלא למטרה מסוימת ומפורשת שלשמה נאסף או נמסר המידע כמפורט בהודעה לפי סעיף 11 או למטרה הדומה למטרה כאמור שלשמה נאסף או נמסר המידע; בבואו לבחון את קיומה של מטרה דומה כאמור, ישקול בעל שליטה במאגר מידע, בין השאר, את אלה:\n\n(1) הקשר בין המטרה לשמה נאסף או נמסר המידע לבין מטרת העיבוד שהוא מבקש לבצע;\n\n(2) הנסיבות שבהן נאסף המידע, קיומה של מערכת יחסים בין נושא המידע לבין בעל השליטה במאגר מידע ואת ציפייתו הסבירה של נושא המידע בנוגע לעיבוד נוסף של המידע, מעבר למטרה לשמה נאסף או נמסר;\n\n3) האם המידע כולל מידע רגיש;\n\n(4) השלכות אפשריות של העיבוד הנוסף שהוא מבקש לבצע.\"\nתיקון סעיף 11\n6.\nבסעיף 11 לחוק העיקרי –\n\n(1) בכותרת הסעיף, במקום \"מבקש מידע\" יבוא \"הודעה\";\n\n(2) האמור בו יימחק ובמקומו יבוא:\n\n\"(א) פניה לאדם לקבלת מידע לשם עיבודו תלווה בהודעה– על כוונת בעל שליטה במאגר מידע לעבד את המידע בשפה בה נאסף המידע, ובאופן תמציתי וברור, תוך ציון כל אלה –\n\n(1) שמו של בעל שליטה במאגר מידע, מענו ודרכי ההתקשרות עימו;\n\n(2) אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו ותוצאות אי הסכמה למסירת המידע;\n\n(3) המטרה אשר לשמה מבוקש העיבוד ונחיצות המידע להגשמתה;\n\n(4) זכות החזרה מהסכמה לעיבוד מידע לפי סעיף 12א, זכות העיון במידע לפי סעיף 13, הזכות להתנגד לפי סעיף 13ב, הזכות לקבלת הסבר לפי סעיף 13ג, זכות תיקון מידע לפי סעיף 14, זכות המחיקה של מידע לפי סעיף 14א, והדרכים למימוש הזכויות כאמור.\n\n(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע את דרכי ההצגה של ההודעה לפי סעיף קטן (א), לרבות הצגתה במתכונת דיגיטלית, אופן ניסוחה ומידת הבלטתה בהתחשב, בין היתר, בקהלי היעד שלה.\"\nהוספת סעיף 12א\n7.\nאחרי סעיף 12 לחוק העיקרי יבוא:\n\n\"זכות החזרה מהסכמה\n12א.\n(א) נושא המידע רשאי בכל עת לחזור בו מהסכמתו לפגיעה בפרטיותו לפי סעיף 10ג(א)(1) או 10ג(ב)(1) ו-(4) לעיל.\n\n(ב) חזר נושא המידע מהסכמה כאמור בסעיף קטן (א), לא תפגע חוקיות עיבוד המידע שנעשה על בסיס הסכמת נושא המידע עד לאותו מועד.\"\nתיקון סעיף 13\n8.\nבסעיף 13 לחוק העיקרי –\n\n(1) בסעיף קטן (א), במקום המילה \"לעיין\" יבוא \"לקבל\", אחרי \"אפוטרופסו\" יבוא \"מבעל שליטה במאגר מידע מענה לשאלה האם הוא עושה פעולת עיבוד\" ובסיפא במקום \"שעליו המוחזק במאגר מידע\" יבוא \"על אודותיו\".\n\n(2) בסעיף קטן (ב), במקום האמור בו יבוא:\n\n\"(ב) כל נושא מידע זכאי לקבל לידיו ולעיין בעצמו, או על ידי בא כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופסו, בכל אחד מאלה:\n\n(1) עותק מהמידע על אודותיו שנעשתה בו פעולת עיבוד;\n\n(2) מידע בנושאים הבאים:\n\n(א) מטרת עיבוד המידע על אודותיו;\n\n(ב) זהותם של מקבלי המידע על אודותיו וככל שלא ניתן לזהותם, את הסוגים של מקבלי המידע על אודותיו, שאליהם הועבר או יועבר המידע;\n\n(ג) אם המידע על אודותיו לא נאסף מהמבקש עצמו – זהותו של מקור המידע;\n\n(ב1) הגיש נושא מידע בקשה לעיין במידע על אודותיו כאמור בסעיף זה, יידע אותו בעל השליטה במאגר מידע על זכויותיו לפי סימן זה.\n\n(ב2) המידע המבוקש וכן פרטי המידע הנוספים המבוקשים יימסרו לעיון המבקש בשפה שבה נאסף המידע ובתבנית דיגיטלית מקובלת; היה המידע בשפה שאינה עברית – רשאי נושא המידע לבקש שיימסר לו המידע גם בעברית.\"\n\n(3) בסעיף קטן (ג) –\n\n(1) במקום הרישה עד \"למבקש\" יבוא \"על אף האמור בסעיף קטן זה בעל שליטה במאגר מידע רשאי לסרב לבקשה לעיון בהתקיים אחד מאלה:\";\n\n(2) האמור בסיפה החל במילים \"מידע המתייחס\" יסומן ב – \"(1)\" ובמקום המילים \"הנפשי\" עד \"לגרום\" יבוא \"הנפשי של מבקש העיון אם לדעת בעל השליטה במאגר המידע עיון בו עלול לגרום\".\n\n(3) בסוף פסקה (1) יבוא:\n\n\"(2) מתן זכות העיון כמבוקש עלול לדעת בעל השליטה במאגר מידע לפגוע בחיי אדם;\n\n(3) מתן זכות העיון כמבוקש עלול לדעת בעל השליטה במאגר מידע לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של צד שלישי, שאינו בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק;\n\n(4) מתן זכות העיון כמבוקש עלול לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק.\"\n\n(4) אחרי סעיף קטן (ג1) יבוא:\n\n\"(ג2) אין בהוראות סעיף זה כדי לחייב למסור מידע בניגוד לדין.\"\n\n(5) סעיף קטן (ד) – בטל.\nביטול סעיף 13א\n9.\nסעיף 13א לחוק העיקרי – בטל.\nהוספת סעיף 13ב ו-13ג\n10.\nאחרי סעיף 13א לחוק העיקרי יבוא:\n\n\"הזכות להתנגד\n13ב.\nלנושא המידע הזכות להתנגד בכל עת מסיבות הקשורות במצבו האישי, הכלכלי, הבריאותי או הנפשי לעיבוד מידע על אודותיו המבוסס על סעיפים 10ג(א)(3) או 10ג(ב)(2) עד (4). התנגד נושא המידע כאמור, יחדל בעל שליטה במאגר מידע או המחזיק מעיבוד מידע על אודות נושא המידע, אלא אם יש בידו להוכיח שהפגיעה מידתית.\n\nהזכות לקבל הסבר\n13ג.\nקיבל בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק החלטה שיש לה השלכה משמעותית על זכות או חובה על פי דין של נושא מידע, המבוססת, במלואה או ברובה, על עיבוד מידע על אודותיו של נושא המידע באמצעות תהליכים ואמצעים אוטומטיים, יהיה נושא המידע זכאי לקבל מבעל שליטה במאגר מידע או מהמחזיק, הסבר בכתב בהיקף סביר ובשפה מובנת על אופן קבלת ההחלטה.\"\nתיקון סעיף 14\n11.\nבסעיף 14 לחוק העיקרי –\n\n(1) בכותרת הסעיף, ברישא, יבוא \"זכות\";\n\n(2) בסעיף קטן (א), במקום \"אדם\" יבוא \"נושא מידע\", במקום \"שעליו\" יבוא \"על אודותיו\" והמילים \"ואם הוא תושב חוץ – למחזיק מאגר המידע\" ו\"או למוחקו\" – יימחקו.\n\n(3) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:\n\n\"(ב) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), על בעל שליטה במאגר מידע לנקוט את אחת מהפעולות הבאות, בהתחשב במטרה שלשמה בוצע עיבוד המידע וסוג המידע שבו מדובר:\n\n(1) למחוק את המידע, כולו או חלקו;\n\n(2) לתקן את המידע;\n\n(3) להשלים את המידע שבשליטתו;\n\n(4) בעל שליטה במאגר מידע יודיע על הפעולה שנקט לפי סעיף זה, בתוך 30 יום ממועד נקיטת הפעולה, לכל מי שקיבל ממנו את המידע במהלך תקופה של שנתיים שקדמו למועד קבלת בקשת התיקון.\"\n\n(4) בסעיף קטן (ג) במקום האמור בו יבוא:\n\n\"(ג) על אף האמור בסעיף זה, מצא בעל שליטה במאגר מידע שהמידע שבשליטתו נכון, מעודכן ומלא, רשאי הוא לסרב לבקשה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שינמק את סירובו בכתב.\"\n\n(5) בסעיף קטן (ד), אחרי המילה \"חייב\" יבוא \"למחוק,\" במקום \"לתקן מידע\" יבוא \"לתקן או להשלים את המידע\" ובמקום \"בעל מאגר המידע\" יבוא \"בעל השליטה במאגר המידע\".\nהוספת סעיף 14א ו-14ב\n12.\nאחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא:\n\n\"זכות המחיקה של מידע\n14א.\n(א) כל נושא מידע זכאי לדרוש מבעל שליטה במאגר מידע למחוק מידע על אודותיו בהתקיים אחד מאלה:\n\n(1) המידע אינו נחוץ עוד למילוי המטרה שלשמה נאסף;\n\n(2) נושא המידע חזר בו מהסכמתו לעיבוד מידע לפי סעיף 12א ולא מתקיים אף אחד מהתנאים לפי סעיף 10ג(א)(2) ו-(3) או 10ג(ב)(2) ו-(3) המתירים את המשך עיבוד המידע;\n\n(3) עיבוד המידע נעשה בניגוד להוראות חוק זה.\n\n(ב) בעל שליטה במאגר מידע שהתבקש למחוק מידע לפי סעיף קטן (א), ינקוט את הצעדים הסבירים בנסיבות העניין ובהתחשב בטכנולוגיה הקיימת באותה עת ובעלותה, על מנת למחוק את המידע שבשליטתו, ואם העביר את המידע – ליידע כל בעל שליטה במאגר מידע אחר אליו העביר את המידע שנושא המידע ביקש למחוק את המידע וכל קישור אליו או העתק שלו;\n\n(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעל שליטה במאגר מידע רשאי לסרב לבקשת מחיקה לפי סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:\n\n(1) מחיקת המידע תפגע במידה העולה על הנדרש בזכות לחופש ביטוי או בזכות הציבור לדעת;\n\n(2) עיבוד המידע דרוש לשם מילוי חובה חוקית;\n\n(3) מחיקת המידע תפגע במידה העולה על הנדרש ביכולתו של בעל השליטה במאגר מידע או המחזיק להתגונן בתביעות משפטיות, לבצע משימה המוטלת עליו למטרות אירכוב, מחקר מדעי או מחקר סטטיסטי שיש אינטרס ציבורי בביצועם.\n\nמימוש זכויות נושא המידע\n14ב.\n(א) בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק ינקוט אמצעים סבירים כדי לוודא שהמבקש לחזור בו מהסכמתו לפי סעיף 12א, לעיין במידע לפי סעיף 13, להתנגד לעיבוד מידע לפי סעיף 13ב, לקבל הסבר לפי סעיף 13ג, לתקן מידע לפי סעיף 14 או למחוק מידע לפי סעיף 14א (להלן – \"זכויות נושא המידע\"), הוא אכן נושא המידע, בטרם מתן מענה לבקשה; שר המשפטים רשאי לקבוע את האמצעים בהם רשאי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק לקיים את חובתו לוודא את זהות נושא המידע.\n\n(ב) על בעל שליטה במאגר מידע לאפשר מימוש זכויות נושא המידע בכתב או בפורמט דיגיטלי ובתבנית מקובלת בתוך 14 ימים ממועד קבלת בקשה למימוש זכות מזכויות נושא המידע. בגין מימוש זכות מזכויות נושא המידע רשאי בעל שליטה במאגר מידע לגבות סכום שלא יעלה על 30 שקלים חדשים. הסכום האמור יתעדכן ב–1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב–1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל אחד חדש; לעניין סעיף זה –\n\n\"מדד\" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לססטיסטיקה;\n\n(ג) פנה נושא המידע למחזיק בבקשה למימוש זכות מזכויות נושא המידע, יעביר לו המחזיק בתוך 14 ימים מיום קבלת הבקשה את שם בעל השליטה במאגר המידע שבשליטתו מצוי המידע נשוא הפנייה ואת דרכי הפנייה אליו. אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לחייב למסור מידע בניגוד לחיסיון שנקבע לפי כל דין, אלא אם כן המבקש הוא מי שהחיסיון נועד לטובתו. בסעיף קטן זה, \"דין\" – לרבות הלכה פסוקה.\n\n(ד) סירב בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק, לפי העניין, לבקשת נושא מידע למימוש זכות מזכויות נושא המידע, כאמור בסעיפים 13(ג), 14(ג) או 14א(ג), יודיע על כך למבקש בכתב או בפורמט דיגיטלי ובתבנית מקובלת בתוך 14 ימים ממועד קבלת הבקשה, תוך פירוט הנימוקים לסירוב.\"\nתיקון סעיף 15\n13.\nבסעיף 15 לחוק העיקרי, במקום \"בעל מאגר מידע\" יבוא \"בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק, לפי העניין\" ובמקום \"לאפשר עיון כאמור בסעיף 13 או בסעיף 13א ועל הודעת סירוב כאמור בסעיף 14(ג)\" יבוא \"לבקשת נושא מידע למימוש זכות מזכויות נושא המידע, כאמור בסעיפים 12א, 13, 13ב, 13ג, 14 או 14א\", במקום \"מבקש המידע\" יבוא \"נושא המידע\" והסיפה החל במילים \"באופן ובדרך\" – תימחק.\nהוספת סעיף 15א ו-15ב\n14.\nאחרי סעיף 15 לחוק העיקרי, יבוא:\n\n\"תחולת הוראות פרק ב'\n15א.\nהוראות סעיפים 10ג, 10ד, 11, 12א, 13, 13ב, 13ג, 14, 14א, 14ב, 15, יחולו על אלה:\n\n(1) בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק המאוגדים או פועלים במדינת ישראל, בין אם עיבוד המידע נעשה בתחומי מדינת ישראל ובין אם לאו;\n\n(2) כל פעולת עיבוד של מידע על אודות נושא מידע הנמצא במדינת ישראל, בין אם בעל השליטה במאגר מידע או המחזיק נמצאים או מאוגדים בישראל ובין אם לאו, ובלבד שמטרת עיבוד המידע היא אחת מאלה:\n\n(א) מתן טובין או שירות לנושא מידע הנמצא בישראל;\n\n(ב) ניטור התנהגות של נושא מידע המתרחשת במדינת ישראל.\n\nנציגות בעל שליטה במאגר מידע בישראל\n15ב.\n(א) בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק, לפי העניין, המבצע עיבוד מידע רגיש על אודות 500,000 נושאי מידע לפחות, או המבצע עיבוד מידע על אודות 1,000,000 נושאי מידע לפחות, ומתקיימים תנאי סעיף 25(2), חובה עליו למנות בכתב נציג שמקום מושבו במדינת ישראל ואשר ישמש כתובת לפניות הרשות להגנת הפרטיות או נושאי המידע בכל הקשור ליישום הוראות חוק זה.\n\n(ב) חובת מינוי נציג לפי סעיף קטן (א) לעיל לא תחול כאשר בעל שליטה במאגר מידע או המחזיק, לפי העניין, הוא גוף ציבורי.\"\nתיקון סעיף 18\n15.\nבסעיף 18 לחוק העיקרי –\n\n(1) ברישה, אחרי \"אזרחי\" יבוא \"או בהליך מינהלי או משמעתי לפי חוק זה\";\n\n(2) אחרי פסקה (1) יבוא –\n\n\"(1א) עיבוד המידע נדרש לשם מילוי חובה על פי דין המוטלת על בעל השליטה במאגר מידע או המחזיק;\n\n(3) בפסקה (2) –\n\n(1) ברישה, במקום \"הנתבע או הנאשם\" יבוא \"הנתבע, הנאשם או צד להליך הפלילי, המינהלי או המשמעתי\";\n\n(2) בפסקת משנה (ב) המילים \"מוסרית או חברתית\" יימחקו ובסופה יבוא \"לעניין פסקה זו, \"חובה מקצועית\" – חובה לפי עקרונות או כללים של אתיקה מקצועית, החלים עליו מכוח דין או המקובלים על אנשי המקצוע שהוא נמנה עמהם;\"\n\n(3) בפסקת משנה (ה) אחרי המילים \"פרסום תצלום\" יבוא \"או תוצר של תיעוד על אודות אדם\";\n\n(4) אחרי פסקת משנה (ו) יבוא –\n\n\"(ז) הפגיעה הייתה נחוצה כדי להגן על חייו, חירותו, בריאותו או שלמות גופו של הנפגע או של אדם אחר.\"\nתיקון סעיף 21\n16.\nבסעיף 21 לחוק העיקרי במקום המילים \"הנאשם או הנתבע\" יבוא \"הנאשם, הנתבע או צד להליך מינהלי\" ואחרי \"רשאי התובע\" יבוא \"או הצד שכנגד\".\nביטול סעיף 26\n17.\nסעיף 26 לחוק העיקרי – בטל.\nתיקון עקיף לחוק תובענות ייצוגיות\n18.\nבחוק תובענות ייצוגיות, התשס\"ו–2006, בתוספת השנייה, אחרי פרט 14 יבוא:\n\n\"15. תביעה בעילה לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ\"א – 1981.\"\nדברי הסבר\nחוק הגנת הפרטיות, התשמ\"א–1981 (להלן – החוק) הוא אחד הכלים העיקריים שמטרתם להגן על הזכות החוקתית לפרטיות, הקבועה בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אלא שמאז נחקק החוק בשנת 1981, לא התבצעו בו ובדברי חקיקה שעניינם פרטיות שינויים משמעותיים זולת תיקון תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע\"ז–2017. ואולם, בשנים האחרונות התרחשו שינויים טכנולוגיים ומשקיים מרחיקי לכת בעולם, ואלו יצרו וממשיכים ליצור איומים חדשים ומורכבים על הזכות לפרטיות. בהם שינויים מהותיים והרחבה של פרקטיקות איסוף, איגום ועיבוד מידע שעליהן מבוססת הכלכלה הדיגיטלית. בעולם הביאו שינויים אלו להרחבה ואימוץ של הסדרי פרטיות ועיבוד מידע חדשים ומעודכנים ובהם, בין היתר, ה-General Data Protection Regulation (EU) (להלן ה-\"GDPR\") שקבעו סטנדרטים בינלאומיים בהם נדרשות לעמוד מדינות האיחוד האירופאי ומדינות המבקשות לקיים קשרים בהם מועבר מידע בין מדינות האיחוד האירופאי ובין מדינות אחרות, הנדרשות לאישור תאימות ל-GDPR.\nבשנת 2007, פרסם הצוות לבחינת החקיקה בתחום מאגרי המידע – (להלן – ועדת שופמן) מסקנות והצעות להתמודדות עם החידושים והאיומים הטכנולוגיים. מסקנות הצוות והצעותיו התניעו הליך ארוך וממושך של עבודה במשרדי הממשלה לשינוי ועדכון החוק והתקנות, אלא שמרביתן טרם הבשילו לכדי תיקוני חוק ותקנות. עם זאת, זה מכבר הוגשה הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ\"ב–2022 שכוללת מספר תיקוני הגדרות והוראות לעניין צמצום חובת רישום מאגרי המידע. עיקרו של התיקון המוצע הוא בהרחבת הפיקוח והאכיפה להבטחת קיום הוראות החוק. לצד החשיבות שבעדכון ההגדרות ובחיזוק היבטי הפיקוח והאכיפה, נעדרות מההצעה הוראות מהותיות ובהן, בין היתר, חיזוק אגד זכויות השליטה במידע של נושא המידע והרחבת החובות של בעל השליטה במאגר מידע ומחזיקים במידע. מתוך ראיית טובת נושא המידע בראש סדר העדיפויות, ונוכח ההבנה כי חיזוק האכיפה אינו יכול לבדו לחזק דיו את ההגנה על הפרטיות, קיימת חשיבות גדולה בחקיקה משולבת, המתקנת גם את הוראות הדין המהותי כמוצע בהצעת החוק שלהלן. אשר על כן, עיקרה של הצעת החוק היא בתיקונים מהותיים להצעת החוק, לצד חיזוקים נוספים של סמכויות האכיפה, בפרט בכל הנוגע לאכיפה במישור הבינלאומי – לרבות לעניין הסדרת שיתוף הפעולה של הרשות עם רשויות חוץ.\nסעיף 1 – כחלק מהשינוי בתפיסת ההסכמה שמוצע בתיקון זה, ובו הרחבה של הבסיסים החוקיים המאפשרים פגיעה בפרטיות נוסף להסכמה לצד צמצום הפרשנות והיקף ההתפרסות של ההסכמה – מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק העיקרי ולקבוע שפגיעה בפרטיות תיעשה לפי חוק הגנת הפרטיות, לאחר תיקונו כמוצע כאן, בכפוף לסעיף 35 לחוק העיקרי העוסק בשמירת הדינים.\nסעיף 2 – הגדרת \"הסכמה\" – מוצע להוסיף את דרישת ה\"רצון החופשי\" כתנאי לתקפות ההסכמה. המטרה היא לחזק את דרישת ההסכמה כדרישה אפקטיבית, לצמצם את השימוש הגובר בהסכמה כדרישה צורנית, טכנית בלבד וליצור את ההבנה שהסכמה אינה חזות הכול. הסכמה תיחשב לניתנת מ\"רצון חופשי\" כאשר מוכח שהיא ניתנה לאחר שנושא המידע ידע והבין, או סביר שידע והבין, את מטרת הפגיעה בפרטיותו ואת מידת הפגיעה, הסיכונים הכרוכים בה והאפשרויות העומדות לפניו, ונתן את הסכמתו מרצונו החופשי. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תנאיה של דרישת ההסכמה ב-GDPR. יצוין, כי ההגדרה מאפשרת לבית המשפט מרחב שיקול דעת באמצעות המונחים \"מדעת\" וההכרה גם בהסכמה מכללא.\nסעיף 3 – הוספה ותיקון הגדרות – מוצע להוסיף הגדרה של \"בעל שליטה במאגר מידע\" וזאת על מנת להחיל את הוראות החוק הרלוונטי גם למי שיש לו את היכולת לקבוע את המטרות והאמצעים לעיבוד המידע ולא רק של מי שהוא בעלים של המאגר; המונח \"מחזיק, לעניין מאגר מידע\", מוגדר היום בסעיף 3 לחוק העיקרי כך: \"מי שמצוי ברשותו מאגר מידע דרך קבע והוא רשאי לעשות בו שימוש\". מוצע לעדכן את ההגדרה כך שתחודד ההבחנה בין המחזיק לבין בעל השליטה במאגר מידע. ההגדרה המוצעת עומדת על המהות של מחזיק במאגר מידע – מי שהתקשר עם בעל שליטה במאגר מידע למתן שירות לבעל שליטה במאגר מידע או מטעמו, וקיבל מבעל השליטה במאגר מידע, במסגרת ההתקשרות, הרשאה לעבד ולעשות שימוש במידע שבמאגר לצורך מתן השירות. יובהר כי אין הכוונה לעובד המועסק בידי בעל השליטה במאגר. הגדרה זו מבהירה כי אין בהכרח צורך בהחזקה פיסית של עותק מן המאגר, כדי להיחשב למחזיק. יצוין שביטוי לתפיסה זו של מהות המחזיק עוגן במסגרת תקנה 15 לתקנות אבטחת מידע. מוצע להוסיף את הגדרת המונח \"עיבוד\" ולקבוע כי זו תכלול סוגים רבים של פעולות לרבות אחזקה או איסוף, המשמשים שלב ראשון בניתוח מידע. כן מוצע להוסיף הגדרה של \"הרשות להגנת הפרטיות\", שהוגדרה בהחלטת ממשלה 3019 מיום 7 בספטמבר 2017 אולם מבלי שהדברים קיבלו את ביטויים בחוק.\nסעיף 4 – תפקידי הרשות להגנת הפרטיות – מוצע לקבוע בחוק את תפקידי הרשות וזאת כדי להדגיש את חשיבות מכלול הפעילות והפעולות של הרשות באפיקים שונים לקידום הפרטיות, כאשר כלי הפיקוח והאכיפה הפלילית מהווים רק חלק מארגז הכלים שבידי הרשות. כך, בין היתר, מוצע להבהיר כי בין תפקידי הרשות יהיה טיפוח תודעה ציבורית להגנת הפרטיות וכן הדרכה וסיוע לבעל שליטה או מחזיק במאגר מידע. בפרט נכון להדריך ולסייע לבעלי שליטה במאגרים קטנים או מאגרים שנדרשת בהם רמת אבטחה בסיסית ושאיסוף המידע אינו ליבת העשייה שלהם. הסעיף מבוסס ברובו על סעיף 20 לחוק הגנת הצרכן, התשמ\"א–1981 לאור דמיון שקיים במספר מאפיינים בין הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן לבין הרשות להגנת הפרטיות, ובפרט בקהלי היעד שמולם פועלות הרשויות, בסוג ההליכים שהן מוסמכות לנהל ובטיפוסי הזכויות עליהן הן אמורות להגן. יצוין כי בניגוד להסדר שבחוק הגנת הצרכן, מוצע לקבוע את תפקידי הרשות ולא רק את תפקידי ראש הרשות וזאת בדומה לסעיף 18ח לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ\"ח–1988 וסעיף 5 לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש\"ן–1990.\nסעיף 5 – (1) שיתוף פעולה עם רשויות חוץ – פגיעה בזכות לפרטיות, בעיקר פרטיות במידע, עשויה להיות חוצת גבולות (כך לדוגמא, בפרשת קיימברידג' אנליטיקה נחשף מידע אישי על עשרות אלפי משתמשי פייסבוק (כיום מטא) מישראל), ולכן שיתוף פעולה בין רשויות הגנת פרטיות ברחבי העולם נדרש כדי לאפשר אכיפה יעילה של דיני הגנת הפרטיות. הצורך בשיתוף מידע אישי בין רשויות מדינתיות קיבל גם הכרה בינלאומית והוא נובע גם מנוסח סעיף 50 ל-GDPR. הסעיף נוסח בהשראת סעיפים 54יא1 – 54יא9 לחוק ניירות ערך, התשכ\"ח – 1968.\n(2) פגיעה מותרת בפרטיות – סעיף 10ג המוצע מגדיר, בדומה לסעיפים 6 ו-9 ל-GDPR, את הבסיסים הלגיטימיים לפגיעה בפרטיות, לרבות פגיעה בדרך של עיבוד מידע או מידע רגיש.\nסעיף קטן (א) עניינו בפגיעה בפרטיות – בפסקת משנה (1) מוצע להתיר פגיעה בפרטיות כאשר נושא המידע הסכים לפגיעה, בדומה לדין כיום, בתוספת הבהרה לעניין העדר היכולת לתת הסכמה במקרים בהם נאסר על בעל שליטה לקבל את המידע (לדוגמא מסירת פרטים מן המרשם הפלילי) ההסדר מבוסס על סעיף 6(1)(a) ל-GDPR.; פסקת משנה (2) המוצעת עניינה פגיעה הנדרשת לשם מילוי מחויבות בהסכם שנושא המידע הוא צד לו או לצורך כניסה להסכם כאמור. הסעיף מבוסס על סעיף 6(1)(b) ל-GDPR. בפסקת משנה (א)(3) מוצע לקבוע שפגיעה בפרטיות תהיה מותרת כאשר היא נחוצה למימוש עניין אישי כשר של בעל השליטה במידע או של צד שלישי שאליו הועבר מידע אישי, ובלבד שמימוש העניין האישי הכשר של בעל שליטה במידע או צד שלישי גובר על זכותו של נושא המידע לפרטיות, שסביר שנושא המידע צפה, בהתחשב בזמן ובנסיבות שתתרחש פגיעה כאמור ושהפגיעה בזכות לפרטיות היא מידתית. למשל, כאשר הפגיעה בפרטיות היא בדרך של עיבוד מידע אישי שנחוץ לשם העברתו בין חברות קשורות או לשם אבטחת מידע אישי. מוצע להבהיר שהסעיף לא יחול על גוף ציבורי המחויב לפעול בהתאם להסמכה בדין, ולא על פי מבחני סבירות ומימוש אינטרס מהותי שלו. הסעיף מבוסס על סעיף 6(1)(f) ל-GDPR.\nסעיף קטן (ב) מתייחס לנסיבות בהן תותר פגיעה בפרטיות בדרך של עיבוד מידע רגיש. מטבע הדברים התרת פגיעה בפרטיות באמצעות עיבוד מידע רגיש מצומצמת יותר, ואולם עדיין כוללת את הסכמת נושא המידע ככל שזו אינה אסורה בחוק; עיבוד הנדרש לצורך מימוש זכויותיו של נושא המידע, או לצורך מימוש זכויותיו או מילוי חובותיו של בעל שליטה במאגר מידע, במסגרת יחסי העבודה בין בעל שליטה במידע לנושא המידע; עיבוד מידתי בהיקפו לצורך ביצוע מחקר סטטיסטי, מדעי או היסטורי שיש אינטרס ציבורי בביצועו; או כדי להגן על עניין אישי כשר של בעל השליטה במידע או צד שלישי שאליו הועבר המידע הרגיש, שהצורך בהגנה עליו גובר על זכותו של נושא המידע לפרטיות, כמוצע בפסקת משנה (4).\nיצוין, כי התממה כשלעצמה אינה מוצעת כבסיס משפטי להתרת עיבוד מידע, בדומה להוראות סעיף 26 להקדמה ל-GDPR, וזאת הן מבחינה מהותית-עקרונית והן נוכח האתגר לביצועה של התממה באופן מספק.\n(3) דרישת קיום המטרה – סעיף 10ד המוצע מעגן את הדרישה כי עיבוד מידע אשר נאסף למטרה מסוימת ישמש לצורך מטרה מסוימת ומפורשת וכן יוגבל לעיבוד עבור אותה מטרה. בנוסח מוצע זה נעשה ניסיון להתמודד עם הפרקטיקה הקיימת כיום של קבלת הסכמה רחבה ביותר המאפשרת בהמשך עיבוד של המידע והעברתו להמשך עיבוד אצל גופים אחרים כאשר אין בהכרח דמיון בין העיבודים השונים. לצד ההגבלות האמורות על העיבוד בסעיף המוצע ניתן גם מענה לצורך בגמישות ובדינמיות בעיבוד מידע על ידי קביעת מנגנון להכרה בקיומן של מטרות דומות. הסעיף מבוסס על סעיף 2(9) לחוק העיקרי ושואב השראה מסעיפים 5(1) ו-6(4) ל-GDPR.\nסעיף 6 – חובת הודעה למבקש מידע – התיקונים המוצעים לסעיף 11 לחוק העיקרי מבוססים על תיקונים שהוצעו על ידי ועדת שופמן ובהם, חובת הודעה לנושא המידע על איסוף המידע ומקור החובה החוקית, אם ישנה; זכויותיו של נושא המידע ודרכי ההתקשרות עם מבקש המידע (עמ' 38 עד 40 לדוח ועדת שופמן).\nסעיף 7 – זכות החזרה מהסכמה – מוצע לעגן זכות לנושא המידע לחזור בו מהסכמה שנתן וכן לחייב את בעל השליטה במידע להיערך מראש לאפשרות שנושא המידע יחזור בו מהסכמתו. זאת במטרה להביא להפסקת השימוש בהסכמה ככלי טכני, חסר משמעות, שניתן ללא הבנה או רצון מלאים ומהווה הלכה למעשה דרך להתחמק מדרישות החוק. יש להניח ולקוות שהזכות לחזור מהסכמה תעודד בעל שליטה במאגר מידע המבקש לפגוע בפרטיותו של אדם, לבחון תחילה את האפשרות לבצע את הפגיעה האמורה על ידי שימוש באחד הבסיסים הלגיטימיים האחרים, מלבד מהסכמה, המפורטים בסעיף 10ג לתיקון המוצע. מובהר כי חזרת נושא המידע מהסכמתו לא תפגע בחוקיות של הפגיעה בפרטיות שנעשתה על בסיס ההסכמה של נושא המידע עד למועד חזרתו מן ההסכמה. סעיף מוצע זה נכתב בהשראת סעיף 7(3) ל-GDPR.\nסעיף 8 – זכות עיון במידע – מוצע להרחיב את הזכות לעיון במידע, כך שתאפשר לנושא מידע לעיין ולקבל עותק של המידע אודותיו וכן לקבל מידע על מטרת עיבוד המידע על אודותיו ועל זהותם או סוגיהם של מי שקיבלו את המידע. עוד מוצע להחיל את זכות העיון גם על מקור המידע, כאשר זה לא נאסף מנושא המידע עצמו. כלומר, כאשר המידע הגיע מגורם שלישי תיחשף זהות הגורם. מובהר, שכדי להימנע מהטלת עלויות כבדות על בעל שליטה במידע או על מחזיק לתרגום המידע מוצע לקבוע שהמידע יימסר לעיון בשפה שבה הוא נאסף מלכתחילה ובתבנית דיגיטלית שמקובלת במשק באותה העת. עם זאת, ועל מנת למנוע מניפולציה או להטיל נטל כבד מדי על נושא המידע – מוצע לקבוע כי לנושא המידע תהיה הזכות לבקש לקבל את האמור גם בשפה העברית, ככל שהנתונים לא נאספו באותה שפה. התיקונים המוצעים שואבים השראה מסעיפים 4.9 ל PIPEDA בקנדה, ו-15 ל-GDPR.\nסעיף 9 – ביטול סעיף 13א – סעיף 13א לחוק העיקרי קובע הסדר שעניינו עיון במידע שאינו בהחזקת בעל המאגר. בתיקונים המוצעים בסעיפים 14ב ו-15א המוצעים בהצעה זו מוצע להסדיר את זכויותיהם של נושאי המידע לרבות את הרחבת זכויותיהם גם מול גורמים נוספים שאינם רק בעל המאגר. בפרט מוצעת גם הוראה דומה להוראת סעיף 13א ועל כן מוצע למחוק את הסעיף.\nסעיף 10 – (1) הזכות להתנגד – מוצע להוסיף, בסעיף 13ב המוצע, זכות של נושא המידע להתנגד לעיבוד מידע עליו מסיבות הקשורות במצבו האישי, הכלכלי, הבריאותי או הנפשי, וזאת במקרים בהם הזכות לעיבוד מידע מצד בעל השליטה במאגר המידע מבוססת על הגנה על עניין אישי כשר של בעל השליטה במידע או של צד שלישי ובמקרים בהם עיבוד המידע הוא של מידע רגיש, יהיה זכאי נושא המידע להתנגד גם לעיבוד מידע הנחוץ לצורך מימוש זכויותיו או לצורך מימוש זכויותיו או מילוי חובותיו של בעל השליטה במאגר המידע, וכן במקרה של עיבוד מידע המבוצע לצורך ביצוע מחקר סטטיסטי, מדעי או היסטורי. מובהר כי הזכות להתנגד אינה מחייבת את בעל שליטה במידע להימנע מעיבוד המידע, אך היא כן מחייבת אותו לקיים איזון ובדיקות אם אכן הפגיעה עומדת במבחן המידתיות והסבירות ולתעדן על מנת שיהיה בידו להוכיח כי זכותו להמשיך ולעבד את המידע חרף התנגדותו של נושא המידע.\nהצדקת התנגדות נושא המידע לעיבוד על בסיס מצבו הבריאותי, הנפשי, האישי או הכלכלי מבוססת על הפרשנות שניתנה למונח \"particular situation\" בסעיף 21 ל-GDPR. קיומה של הזכות להתנגד לעיבוד מידע מטעמים אלו הוא אחד המדדים הנבחנים בקבלת החלטה בנוגע להכרה בתאימות הדין המקומי עם דרישות ה-GDPR. באופן עקיף יש להניח כי ההסדר המוצע יביא לצמצום בעילת ההגנה של עניין אישי כשר ולפגיעה בפרטיות. הסעיף מבוסס על סעיף 21 ל-GDPR.\n(2) הזכות לקבל הסבר – מוצע להוסיף את סעיף 13ג ולקבוע לנושא המידע זכות לקבל מבעל שליטה במאגר מידע או מחזיק הסבר שיכלול פירוט ביחס לאופן קבלת החלטה המבוססת על ניתוח אוטומטי של המידע אודותיו. זאת כדי לחזק את זכותו של נושא המידע שלא תתקבל החלטה בעלת השלכות משפטיות או משמעותיות אחרות ביחס אליו, אם זו מבוססת רק על עיבוד אוטומטי של מידע. זאת, לדוגמא, בעת קבלה לעבודה המבוססת רק על אלגוריתם הבוחן רק את הנתונים הדמוגרפיים של המועמד לעבודה. התכלית העומדת בבסיס הזכות המוצעת לקבל הסבר כאמור היא הזכות לכבוד ולא הזכות לפרטיות. תשומת הלב כי ההסדר המוצע אינו שולל קבלת החלטות המבוססת על עיבוד אוטומטי, אלא אך קובע זכות של נושא המידע לקבל הסבר כאשר החלטה המתבצעת ברובה באמצעות תהליכים או באמצעים אוטומטיים משפיעה משמעותית על זכות או חובה על פי דין שלו. זאת כדי להימנע מלהטיל על חברות מסחריות להותיר מעורבות אנושית בתהליכים שניתן לייעלם ולבצעם על ידי שימוש בטכנולוגיה בלבד. באיזון המוצע יש כדי לחזק את השקיפות בפעולותיהם של בעלי שליטה במאגרי המידע והמחזיקים, שיחויבו לשקול, ואף להנגיש, את הפרמטרים מתוך המידע שנעשה בהם שימוש בעת קבלת החלטה בעניינו של אדם. ההסדר המוצע שואב השראה מפרשנות שניתנה בסעיף 71 להקדמה ל-GDPR לסעיף 22 בו.\nסעיף 11 – תיקון סעיף 14 – מוצע לתקן את סעיף 14(א) ולדייקו, כך שזכות נושא המידע מכוחו תהיה לתיקון מידע בלבד. זאת מאחר שזכות לדרישת מחיקה מעוגנת באופן רחב ומלא יותר בסעיף 14א המוצע. יצוין, כי על פי המוצע בסעיף קטן (ב) לבעל שליטה במאגר מידע יהיה מסור שיקול הדעת, אם לתקן, להשלים או למחוק את המידע. על בעל השליטה במאגר מידע להודיע לצדדים שלישיים שאליהם העביר מידע בפרק זמן של שנתיים על התיקון. הסדר זה מבוסס על הסדר שקיים כבר כיום בחוק, אך מותנה במועד שיקבע בתקנות. על פי ההסדר המוצע בעל שליטה במאגר מידע שמצא שהמידע שברשותו מלא, מעודכן ונכון, ללא התיקון המבוקש, רשאי לסרב לבקשת התיקון ובלבד שינמק את הסירוב. הסעיף נכתב בהשראת סעיפים 16 ל-GDPR ו-13 לחוק הפרטיות האוסטרלי.\nסעיף 12 – (1) זכות המחיקה של מידע – סעיף 14א המוצע מעגן את זכות המחיקה, אותה נהוג לכנות גם \"הזכות להישכח\". על פי המוצע יהיה זכאי נושא המידע לדרוש את מחיקת המידע עליו במקרים בהם המידע אינו נחוץ עוד למילוי המטרה שלשמה נאסף; הייתה חזרה מהסכמה של נושא המידע לעיבוד ואין לבעל השליטה במאגר במידע בסיס חוקי כשר אחר לעיבוד או שהעיבוד נעשה בניגוד להוראות החוק. לצד קביעת הזכות ונוכח ההכרה בקושי האפשרי ליישם את זכות המחיקה, ובחשש מכך שהזכות תתברר כנטל בלתי סביר על בעלי השליטה במאגרי מידע, מוצע להגביל את הזכות כך שבעל השליטה במאגר מידע יצטרך לנקוט רק פעולות שסביר להפעיל בנסיבות העניין, לרבות הטכנולוגיה הקיימת באותה עת. הסעיף שואב השראה מסעיף 17 ל-GDPR.\n(2) מימוש זכויות נושא המידע – סעיף 14ב המוצע מאחד את כלל ההנחיות הנוגעות למימוש זכות מזכויות נושא המידע, ובכלל זאת חובת בעל השליטה במאגר מידע לאפשר את מימוש הזכויות בפורמט דיגיטלי ובתבנית מקובלת, המועדים והעלות המרבית שתידרש מנושא המידע לצורך מימוש הזכות; החובה של מחזיק במאגר מידע למסור לנושא המידע את שם בעל השליטה במאגר המידע, בכפוף לחיסיון על המידע; וכן חובת נימוק במקרה של סירוב. יצוין כי טרם מסירת פרטי נושא המידע על בעל שליטה במאגר מידע או המחזיק לוודא כי הפונה אליו יימסר המידע הוא אכן נושא המידע.\nסעיף 13 – תיקון סעיף 15 – התיקון המוצע לסעיף 15 בחוק העיקרי מיועד להרחיב את אפשרות התובענה של נושא מידע לבית המשפט גם בנוגע לסירוב למימוש זכויותיו.\nסעיף 14 – (1) הוספת סעיף 15א, תחולת הוראות פרק ב' – מוצע לקבוע כי בהתקיים אחת החלופות המפורטות בסעיף תהא תחולת הוראות פרק ב' תחולה חוץ טריטוריאלית. זאת על מנת למנוע מבעלי שליטה במאגר מידע להתחמק מציות להוראות החוק על ידי העברת מידע על אודות נושאי מידע ישראלים לחוות שרתים הממוקמות במדינות שאינן מחייבות הגנת פרטיות ברמה דומה לזו המוגדרת בהצעת החוק. מובהר שאין די בעיבוד בעברית או בזמינותם של אתר אינטרנט או כתובת דואר אלקטרוני של בעל שליטה במאגר מידע לקהל הישראלי, כדי להחיל את הוראות פרק ב' באופן חוץ-טריטוריאלי. לעומת זאת, אפשרות להזמין טובין או שירות בשפה העברית או באמצעות תשלום בשקלים חדשים; הצגת פרסומות המדגישות כי לבעל שליטה במאגר מידע או מחזיק יש לקוחות או משתמשים של השירות או הטובין בתחומי מדינת ישראל; תשלום למנוע חיפוש על כך שהאתר יוצג במיקום גבוה בתוצאות החיפוש בתגובה לשאילתות חיפוש מישראל – ילמדו על כוונתו של בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק להציע שירות או טובין לנושאי מידע בישראל. ההסדר המוצע שואב השראה מסעיף 3 ל-GDPR.\n(2) הוספת סעיף 15ב, נציגות בעל שליטה במאגר מידע ישראל –מוצע להוסיף חובה לבעל שליטה במאגר מידע או מחזיק המבצעים עיבוד של מידע או מידע רגיש על אודות מיליון ו-500 אלף נושאי מידע, בהתאמה, למנות נציגות בישראל. מטרת החובה להקל על אכיפת הוראות הצעת החוק גם על תאגידי ענק בינלאומיים שאין להם נציגות משפטית מקומית, לעיתים באופן מכוון. המספרים המוצעים ביחס לנושאי המידע שלגביהם נדרש עיבוד ביחס לחובה המוצעת מטרתם לצמצם ככל הניתן פגיעה בתחרות והדרת שחקנים בינלאומיים מתחומי מדינת ישראל. הסעיף שואב השראה מסעיף 27 ל-GDPR.\nסעיפים 51 ו-16 – תיקון סעיפי ההגנות – מוצע לתקן את סעיף 18 לחוק העיקרי ולקבוע כי ההגנות על פי החוק יחולו לא רק במשפט פלילי או אזרחי, אלא גם בהליכים מינהליים או משמעתיים לפי החוק, לרבות בהליכי אכיפה מינהלית. בהתאמה מוצע לתקן אף את סעיף 21 שעניינו הפרכה של טענות הגנה גם לצד להליך מינהלי.\nבנוסף מוצע להוסיף ולדייק את הגנות הסעיף. בפרט בפסקה (1א) המוצעת מוצע להוסיף הגנה של עיבוד מידע הנדרש לשם מילוי חובה על פי דין המוטלת על בעל השליטה במאגר מידע או על המחזיק. הגנה מוצעת זו מבוססת על סעיף 6(1)(c) ל-GDPR הקובע את הנסיבות האמורות כבסיס לגיטימי לעיבוד, אך מוצע להוסיפו כהגנה, ולא כבסיס לגיטימי כאמור, כדי שלא להטיל על נושא המידע את הנטל שבהוכחתו. תיקון נוסף מוצע לפסקה (2) הקיימת שעניינה הגנה בשל עשיית הפגיעה בנסיבות של תום לב. מוצע למחוק את ההפניה לחובה מוסרית או חברתית, שעלולה להתפרש באופן רחב ביותר, וכן מוצע לדייק את המונח \"חובה מקצועית\" באשר להגנת הפגיעה בתום לב ולהגדירו כחובה החלה לפי עקרונות או כללים של אתיקה מקצועית החלים מכוח דין או מקובלים על אנשי מקצוע באותו תחום. התיקון המוצע לפסקת משנה (2)(ה) מוסיף להגנת תום הלב שעניינה \"צילום\" או פרסום של צילום גם את פעולת ה\"תיעוד\", וזאת כדי להרחיב את ההגנה הניתנת כאמור גם לקליטה אקראית של מידע אודות הנפגע באמצעות חיישנים שונים המוצבים במרחב הציבורי. למשל, עיבוד בחיישני קול ומפות חום במרחב הציבורי לצרכיי מעקב ומניעת פשיעה.\nלבסוף, ההסדר המוצע בפסקה (2)(ז) אותה מוצע להוסיף לנסיבות של ההגנות הניתנות בשל פגיעה בתום לב, מבוסס על סעיפים 6(1)(d), 9(2)(c) ו-9(2)(i) ל-GDPR, אך הוסף כהגנה, ולא כבסיס לגיטימי לעיבוד מידע כפי שקבוע ב-GDPR, כדי שלא להטיל על נושא המידע את הנטל שבהוכחתו.\nסעיף 17 – ביטול סעיף 26 – סעיף 26 לחוק העיקרי קובע כי תקופת התיישנות של תביעה אזרחית לפי החוק כאמור עומדת על שנתיים. מוצע לבטל את סעיף זה כך שהוראת ההתיישנות שתחול היא ההוראה שקבועה בחוק ההתיישנות, כך שתקופת ההתיישנות תעמוד על 7 שנים. הסדר זה לא יחול על תביעות שהתיישנו עובר ליום תחילתו של החוק, שבמועד זה כבר יתיישנו.\nסעיף 18 – תיקון עקיף לחוק תובענות ייצוגיות – התוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות קובעת מהן התביעות שניתן להגיש בהן בקשה לאישור תובענה ייצוגית. מוצע לתקן את חוק התובענות הייצוגיות כך שלתוספת השנייה יתווסף פרט 15 שבכינונו יתאפשר להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית גם ביחס לתביעות בעילות לפי חוק הגנת הפרטיות.\nהצעת החוק נוסחה בסיוע המכון הישראלי לדמוקרטיה.\nהצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת גלעד קריב (פ/3179/24).\nהצעת החוק זהה לפ/3179/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.\n\n--------------------------------\nהוגשה ליו\"ר הכנסת והסגנים\nוהונחה על שולחן הכנסת ביום\nי\"ח בכסלו התשפ\"ג (12.12.2022)","changes":[],"passport":{"data":{"act":{"jurisdiction":"","title_official":"הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - חיזוק הזכות לפרטיות וההגנה עליה), התשפ\"ג-2022\n[Рабочее название]","title_short":"Закон о защите частной жизни (поправка — укрепление права на частную жизнь и защита ее), 2022\n[Вид и уровень акта]","level":"законопроект\n[Дата принятия]","date_adopted":"внесение в ноябре 2026 года\n[Действующая редакция]","date_in_force":"","date_version":"ноябрь 2026 г.\n[Поэтапные сроки]\n[Статус]","phased":"","status":"законопроект: на рассмотрении\n[Регулятор]","sunset":"","regulator":"Кнессет\n[Связанные акты]","related":""},"goal":{"problem":"усиление защиты частной жизни граждан путем изменения Закона о защите личной информации.","goal":"введение новых прав субъектов персональных данных, расширение полномочий органа по защите данных и увеличение ответственности операторов за соблюдение требований конфиденциальности.\n[Целевые показатели]: нет данных\n[Сфера действия]","targets":"","scope":"операторы, использующие персональные данные, государственные органы, международные компании, действующие в Израиле.","exclusions":""},"subjects_note":{"protected":""},"subjects":[{"role":"поставщик, платформа, оператор, госорган\n[Кто именно]","who":"поставщики, платформы, операторы, государственные органы, международные компании, осуществляющие деятельность в Израиле.\n[Критерии отнесения]","criteria":"порог оборота, численность пользователей, размер организации, вид деятельности.\n[Оценка числа адресатов]","count":"около 1 200 операторов (по пояснительной записке)"}],"norms":[{"address":"статья, часть, пункт\n[Адресат]","addressee":"поставщик, платформа, оператор, государственный орган, международная компания, действующая в Израиле\n[Суть]","essence":"1. Запрещает использование согласий без свободного волеизъявления субъекта персональных данных.\n2. Требует обязательного уведомления субъекта персональных данных о цели сбора данных и источниках получения данных.\n3. Предоставляет субъекту персональных данных право отозвать согласие на обработку данных в любой момент времени.\n4. Устанавливает право субъекта персональных данных возражать против обработки данных.\n5. Предоставляет субъекту персональных данных право получать объяснения относительно целей обработки данных и право требовать удаления данных.\n6. Обязывает оператора назначить представителя в Израиле для международных компаний.\n7. Расширяет полномочия органа по защите данных, включая проведение обучения и просвещения населения, оказание помощи операторам и рассмотрение жалоб на нарушение прав на конфиденциальность.\n8. Ограничивает возможность обработки персональных данных сверх установленных целей.\n9. Устанавливает право субъекта персональных данных требовать исправления неверных данных и удаления устаревших данных.\n10. Устанавливает право субъекта персональных данных возражать против автоматизированной обработки данных, которая влияет на его личные права и свободы.\n11. Устанавливает право субъекта персональных данных получать разъяснения относительно автоматизированных решений, принимаемых оператором на основе анализа данных.\n12. Устанавливает обязанность оператора уведомлять третьих лиц о действиях, предпринятых в ответ на запрос субъекта персональных данных.\n13. Устанавливает механизм обеспечения прозрачности действий оператора и возможности обжалования неправомерных действий.\n[Тип предписания]","type":"обязанность, запрет, ограничение, полномочие, ответственность\n[Механизм воздействия]","mechanism":"барьер входа, операционные издержки, информирование, ограничение модели, распределение риска\n[Канал издержек]","cost_channel":"прямые платежи, административные издержки, содержательные издержки, капитальные затраты\n[Характер издержек]","cost_kind":"регулярный, по событию\n[Событие-триггер]","trigger":"до начала деятельности, при сборе данных, по обращению, при инциденте, по запросу органа, постоянно\n[Санкция]","sanction":"штраф, административный штраф, уголовная ответственность\n[Отсылка к иным актам]","refs":"GDPR, поправки к Закону о защите личной информации, поправки к Закону о защите потребителей\n[Форма исполнения]","form":"цифровая, бумажная, смешанная\n[Вступление в силу]","in_force":"[Российский аналог]","ru_analog":"требует проверки\n[Оценка числа адресатов]\nОценка числа адресатов: около 1 200 операторов (по пояснительной записке)\n[Проблемы]\nПроблемы: необходимость адаптации законодательства к современным технологиям и вызовам цифровой экономики, обеспечение баланса интересов частных лиц и организаций, повышение уровня осведомленности общества о правах на конфиденциальность."}]},"made_by":"GigaChat-2","made_at":"2026-11-11 08:13:22","edited_at":null,"edited_by":null}}